
גיא-ריצ׳ארד חסון ז״ל
בנם הבכור של ליאורה ויעקב, אח לרועי, יובל ורעות. נולד ביום י"ח בניסן תשמ"ב (11.04.1982) בקדרים. נפל בקרב הגבורה בכפר עייתה א-שעב ביום י"ט באב תשס"ו (13.08.2006) ביומה האחרון של המלחמה, בן 24 בנופלו.
מתוך קלסר ההנצחה הרשמי של חללי מערכות ישראל
בן ליאורה ויעקב, אח לרועי, יובל ורעות. נולד ביום י"ח בניסן תשמ"ב (11.4.1982) ביישוב קדרים שבצפון הארץ למשפחת חקלאים ממושב נעמה שבבקעת הירדן. בהיותו בן חודש, עברה המשפחה להתגורר בנעמה. גיא ינק מילדות את האהבה לארץ ולאדמה והיה בן מושב בכל רמ"ח אבריו. טיולים לרוחבה של הארץ, רכיבת אופניים אתגרית, סקי, נגינה בגיטרה ושירה היו כל עולמו.
גיא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "גפנים" שבבקעת הירדן והמשיכם בבית-הספר התיכון "בויאר" שבירושלים, שם התגורר בפנימייה. בנובמבר 2000 התגייס גיא לצה"ל ושירת בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל במסלול בני משקים. תקופות ארוכות של שירותו עשה בגזרות שכם, חברון וג'נין. לאחר שחרורו התקבל לקורס אחיד של רשות שדות התעופה ועבד כאיש ביטחון במעבר הגבול "נהר הירדן" שבבית שאן.
בסיום עבודתו שם יצא עם חברו הטוב דודו לטיול לא שגרתי לסין ולמונגוליה ובאמתחתו הגיטרה וספר שירי ארץ ישראל. לשלב השני של הטיול הצטרפה חברתו ליהי, והשניים טיילו בהודו. בטיול התגבשו אצל בני הזוג הכוונה והרצון לחזור לארץ, להינשא ולהתגורר בדירת בנים ממשיכים במשק המשפחתי שבנעמה.
"בתוך שלושה ימים בבית"
"כשהוא היה בהודו", מספרת ליאורה, אמו, "סיפרנו לו במסנג'ר שיש אספת חברים בנושא בנים חוזרים ושאלנו אותו אם לצרף אותו לרשימה. הוא אמר, 'אימא, אני תוך שלושה ימים בבית'. בתוך שלושה ימים הסבנו את המשרד שלי למגורים והכנו להם בית קטן בחצר שלנו. הם חזרו ובמשך כמה ימים ראינו שגיא מתנועע באי-נוחות עד שדיברנו אתו והתברר שהטיול שינה בו משהו וכל מה שהילד שלנו רצה, זה לעבוד אתנו במשק... הוא הצטרף לעבודה והיה אחראי על תחום הכנת השתילים, שזה חלק חשוב ביותר בגידול תבלינים".
חלק נוסף ומשמעותי בחזונם של גיא וליהי היה להקים בית קפה שנועד להיות פינה חמה לצעירי הבקעה ולחיבור חברים. "גיא-לי קפה", המשלב את שמותיהם, היה השם שנבחר למקום. הוא הספיק לנהל אותו חודשיים בלבד אך הטביע בו מסורת מפוארת של ערבי "במה פתוחה" בהן ניגנו ושרו יחד.
כשפרצה מלחמת לבנון השנייה התייצב גיא ללא היסוס מתוך הבנה ברורה שזוהי מלחמה על הבית - מלחמה על עצם קיומנו. ב-30.7.2006 גויס לשירות מילואים ב"צו 8", ועלה ללבנון עם גדודו - גדוד חי"ר. ביום י"ט באב תשס"ו (13.8.2006) , יומה האחרון של מלחמת לבנון השנייה, נפל גיא בקרב בכפר עייתה א-שעב. גיא השתתף בכוח מארב שתפקידו היה לתצפת על הכפר ועל שלוחותיו. טיל נגד טנקים שירה החיזבאללה פגע בעמדה ששהה בה, וגיא נהרג במקום. במהלך הקרב נפלו גם חברו הטוב רב-סמל (מיל') יניב שיינברום, סגן (מיל') אליאל בן-יהודה ורב-סמל (מיל') אלעד רם.
לבקשת אמו של גיא נתרמו איברים מגופו על מנת לסייע בהצלת חיים ובשיפור איכות חייהם של חולים קשים.
שירים לזכרו
"שיר לגיא"
מילים: רויטל וינשטוק (דודתו) | לחן: יוחאי בלום | ביצוע: גידי גוב
גזע חסון רק רוח זעף תפיל כד אם ייפול לרסיסים יישבר ענן כי ייסע על שמש יאפיל ופרח ישתרר אז מכל עבר אז איך ייתכן שנפל פה חסון ולב הוא שנשבר לרסיסים ומחנק מתגנב לשמע האסון וחדרי הלב בכאב מכוסים עוד לא מובן, הזמן עוד קצר ייקח עוד זמן רב בוודאי זמן לתפוס, לקבל, להפנים - איך אפשר שלא נראה אותך יותר גיא אבל בית חסון לא תפיל רוח נושבת ורסיס לרסיס על אופניו דבוק זהו כוחה של משפחה אוהבת שתעמוד מול הכאב הנורא בחיבוק
"כמו דקל שצנחו ענפיו"
מילים: רויטל וינשטוק
כמו דקל שצנחו ענפיו וגזעו נשמט קדימה הוא רכן אל מול מנחמיו בוכה כתינוק בזרועותיה של אימא והיא כגפן נמוכת קומה שולחת למעלה ענפים תומכים אל נערים שזה הגיעו לנחמה ממאנים להתנחם ובוכים והתמר, שפל הצמרת גדוע אשכול תמרים בדמי ימיו והגפן נקטר ענבים מגרת על אשכול שלא הספיק לחנוט פרחיו שניהם יושבים ומבכים את הנער שיצא אל הקרב ענפיהם שלובים, לבותיהם שותתים על מלחמה שממנה לא שב

11.4.1982 – 13.8.2006
פרטים אישיים
תאריך נפילה
13 באוגוסט 2006 (י״ט באב תשס״ו)
יחידה ותפקיד
גדוד 50 נח״ל (סדיר) וגדוד חי״ר (מילואים)
מקום נפילה
עייתה א-שעב, דרום לבנון
אופי ההנצחה
בית קפה קהילתי "גיא-לי קפה" וקיר הזיכרון
רגעים מחייו 📸
תמונות מחייו של גיא — מסעות, שירות, שמחה ואהבה

חיוך שלא נגמר

כוח ההומור שלו
13.8.2006 - מארב בלבנון
אחת התמונות האחרונות של גיא

גיא ברמת הגולן
טיול במונגוליה
מונגוליה 2005
טיול במונגוליה
מונגוליה 2005
טיול במונגוליה
מונגוליה 2005
טיול במונגוליה
מונגוליה 2005

הודו
ספטמבר 2005
טיול במונגוליה
מונגוליה 2005
עם חברו דודו
מונגוליה 2005

גיא וליהי
הודו, ספטמבר 2005

רכיבת שטח
פברואר 2006

טיול אופניים בצפון
פברואר 2006

סנובורדינג בפעם הראשונה

על מדרון בחרמון
גיא-לי קפה – 2006
חלום שהגשים
גיא וליהי – בונים יחד

בנעמה – הבית
מרץ 2006
זוכרים אותך גיא
בית הקפה מספר חודשים לאחר מותו
אנדרטה לזכרו בבית הקפה
תחנות במסע שלו 🧭
קווים ורגעים מרכזיים בחייו של גיא חסון ז״ל:
לידה וילדות
גיא גדל במושב נעמה שבבקעת הירדן, בן למשפחת חקלאים. מילדות ינק את האהבה לארץ ולאדמה — טיולים לרוחבה של הארץ, רכיבת אופניים אתגרית, סקי, גיטרה ושירה היו כל עולמו. למד בבית הספר היסודי "גפנים" בבקעת הירדן, ובהמשך בתיכון "בויאר" בירושלים, שם התגורר בפנימייה.
הגיוס לנח"ל
בנובמבר 2000 התגייס גיא לגדוד 50 של חטיבת הנח"ל במסלול בני משקים. תקופות ארוכות של שירותו עשה בגזרות שכם, חברון וג'נין. לאחר שחרורו עבד כאיש ביטחון במעבר הגבול "נהר הירדן" בבית שאן.
טיול למזרח
יצא עם חברו הטוב דודו לטיול לסין ולמונגוליה — ובאמתחתו גיטרה וספר שירי ארץ ישראל. לשלב השני הצטרפה חברתו ליהי, והשניים המשיכו להודו. בטיול התגבשה אצל בני הזוג ההחלטה — לחזור, להינשא, ולהתגורר במשק המשפחתי בנעמה.
החזרה למושב
"אימא, אני תוך שלושה ימים בבית" — כך אמר גיא לאמו ממרחקים, וכך היה. חזר לנעמה, הצטרף לעבודה במשק המשפחתי ואחראי על הכנת שתילי תבלינים. יחד עם ליהי פתח את "גיא-לי קפה" — בית קפה קהילתי שנועד להיות פינה חמה לצעירי הבקעה, עם ערבי "במה פתוחה" שבהם ניגנו ושרו יחד. הספיק לנהלו חודשיים בלבד.
מלחמת לבנון השנייה
כשפרצה המלחמה, התייצב גיא ללא היסוס. "זוהי מלחמה על הבית — מלחמה על עצם קיומנו." ב-30.7.2006 גויס לשירות מילואים בצו 8, ועלה ללבנון עם גדוד חי"ר.
נפילתו בקרב
ביומה האחרון של המלחמה נפל גיא בקרב בכפר עייתה א-שעב. השתתף בכוח מארב שתפקידו היה לתצפת על הכפר — טיל נגד טנקים שירה החיזבאללה פגע בעמדה ששהה בה. לצדו נפלו חברו הטוב רס"ל יניב שיינברום, סגן אליאל בן-יהודה ורס"ל אלעד רם. לבקשת אמו, תרם גיא את איבריו להצלת חיים.
המשך המורשת
עשרים שנה של געגוע שלא פוסק. האור והחיוך של גיא ממשיכים לחיות בלב משפחתו, חבריו, ובפרויקטים שקמו לזכרו — ובראשם "גיא-לי קפה", שנולד מחדש כדי לקיים את חלומו.